#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ברכות הפירות:<br>מה מברך על ...<br>1. פירות האילן?<br>2. יין?<br>3. פירות הארץ?<br>4. פת?<br>5. ירקות (ת""ק, רבי יהודה)?"	"1. העץ.<br>2. הגפן.<br>3. האדמה.<br>4. המוציא לחם מן הארץ.<br>5. ת""ק - האדמה. רבי יהודה - בורא מיני דשאים. רע""ב - אין הלכה כרבי יהודה."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ו/משנה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טעיות בברכת הפירות: <br>1. ברך על פירות האילן, האדמה?<br>2. על פירות הארץ, העץ?<br>3. בירך שהכל?<br>4. מה הברכה לכתחילה (רע""ב)?<br>5. מה הקובע מהו פרי העץ ומהו פרי האדמה (רע""ב)?"	"1. יצא. <br>2. לא יצא.<br>3. יצא על כל מאכל [גם פת ויין]. <br>4. רע""ב - לכתחילה - אין לאכול אם אינו יודע תחלה ברכתו הראויה. <br>5. רע""ב - פרי העץ - שאותו ענץ חוזר ומוציא פירות לשנה אחרת, פרי הארץ - שגודל כל שנה ענף חדש וכ""ש כשאין ענף]."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ו/משנה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. הדברים שברכתם שהכל (הכלל, דוגמאות)? <br>2. מה ברכת מין קללה (ת""ק, רבי יהודה)?"	"1. הכלל - דבר שאין גדולו מן הארץ. דוגמאות - חומץ, חלב, גבינה, ביצים. [לת""ק - גם נובלות, חגבים טהורים].<br>2. ת""ק - שהכל. רבי יהודה - כלום. דוגמא: חגבים טהורים, נובלות [= פירות שנפלו מן האילן קודם שנתבשלו כל צרכן]. רע""ב - אין הלכה כרבי יהודה."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ו/משנה ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך להקדים שבעת המינים שנשתבחה א""י (חכמים, רבי יהודה)?"	"חכמים - לא, שחביב עדיף. רבי יהודה - כן. רע""ב - ההלכה כחכמים."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ו/משנה ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. ברך על היין לפני הסעודה האם פטר את היין שבתוך הסעודה?<br>2. אם בירך על הפת או בירך לפני הסעודה, האם צריך לברך ע""ז שאוכל באמצע הסעודה?<br>3. ברך על דבר שמלפתים בו את הפת, האם צריך לברך על הפת ועל מעשה קדרה?"	"1. פטר את היין שבסעודה, אפילו מה ששותה אחר הסעודה לפני ברכה""מ, וזה רק בשבתות ויו""ט שרגילים לקבוע על היין, ובירך ע""ד זה, משא""כ בימות החול. <br>2. אי""צ לברך בסעודה. <br>3. על הפת - צריך לברך, על מעשה קדרה [קמח שנתבשל במים] - לב""ה - יצא. לב""ש - לא יצא. הלכה כב""ה."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ו/משנה ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. כששותים יין כמה אנשים ביחד, מי מברך?<br>2. מי מברך על המוגמר?	"1. אם כל אחד יושב לבדו - כל אחד מברך לעצמו. באמצע הסעודה - כל אחד מברך לעצמו, הואיל ואין בית הבליעה פנוי, ואין לב המסובים פונה אל המברך. או שחוששים שמא יחנק. לאחר הסעודה לפני ברכהמ""ז, וכן [רע""ב -] אם אמרו שנתאסף במקום פלוני - אחד מברך לכולם. <br>2. עצי בשמים על האש לריח טוב. זה שבירך על היין לאחר הסעודה, אע""פ שהמוגמר מביאים רק לאחר הסעודה, כיון שהתחיל במצוה."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ו/משנה ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מי שאכל הרבה פירות ורוצה לאכול מליח להעביר המתיקות, אבל זה מידי מלוח ולכן רוצה לאכול עמו פת, על מה יברך?<br>2. מה הכלל?	1. יברך על המליח ולא על הפת, שהפת רק טפל. <br>2. תמיד מברך על העיקר, ולא משנה מאיזה מין העיקר.	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ו/משנה ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הברכה אחרונה על שבעת המינים (חכמים, ר""ג)?<br>2. אכל ירק וכדומה, וזה כל סעודתו, מה מברך (ר""ע, חכמים)?<br>3. ברכת מים (ת""ק, ר""ט)?<br>4. פירוש ברכת בורא נפשות (רע""ב)?"	"1. חכמים - ברכה אחת מעין שלש [על פירות - על העץ ועל פרי העץ, וחותם על הארץ ועל הפירות. ובא""י ועל פירותיה. על יין - על הגפן ועל פרי הגפן, וחותם על הארץ ועל הגפן, ובא""י על פרי גפנה. ועל דבר שנעשה מה'  מיני דגן - על המחיה ועל הכלכלה וחותם על הארץ ועל המחיה]. רבן גמליאל - ברכת המזון. ההלכה כחכמים.<br>2. רבי עקיבא - ברכת המזון. חכמים - בורא נפשות. ההלכה כחכמים. <br>3. ת""ק - שהכל נהיה בדברו. רבי טרפון - בורא נפשות רבות. ההלכה כחכמים.<br>4. רע""ב - פירוש ברכת בורא נפשות: חסרונן - לחם ומים וכדומה שא""א להתקיים בלא הם, על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי - דברים שאפשר לחיות גם בלעדיהם ונבראו לתענוג. פותחת בברוך, וחותמת בברוך - ברוך אתה ה' חי העולמים, כיון שזה ברכה ארוכה."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק ו/משנה ח		
